הבלוג שלנו

יש תחושה מתסכלת שכל מי שמנהל ערוץ טלגרם מכיר. אתם משקיעים בקידום, מביאים חמישים אנשים חדשים בשבוע טוב, ואחרי כמה ימים המספר חוזר בערך לאיפה שהיה. אף אחד לא כותב

רוב האנשים שמנהלים חשבון אינסטגרם משקיעים את כל האנרגיה בפיד. בוחרים תמונה, מתלבטים על הכיתוב, מחפשים את השעה הנכונה, ואז מעלים ומחכים. הסטוריז לעומת זאת נזרקים בדרך כלל בלי מחשבה,

יש משהו מתסכל בערוץ יוטיוב שלא זז. אתם משקיעים שעות בצילום, בעריכה, בבחירת מוזיקה, מעלים סרטון, ואז מסתכלים על המספרים אחרי שבוע ורואים 80 צפיות, שמונה מהן שלכם. הרבה יוצרים

יש תופעה שקורית עכשיו בפייסבוק והרבה אנשים עדיין לא שמו לב אליה. דפים שהיו שנים במצב של חשיפה מדשדשת, עם פוסטים שמגיעים לכמה עשרות אנשים בקושי, מעלים פתאום סרטון קצר

יש רגע שחוזר אצל כמעט כל אמן שמעלה שיר חדש לספוטיפיי. השיר עולה, החברים שולחים לב בוואטסאפ, ואחרי שבוע המספרים נתקעים על כמה מאות האזנות ולא ממש זזים. באותו רגע

יש משהו מבלבל בדרך שבה רוב האנשים מודדים פוסט באינסטגרם. סופרים לייקים, מציצים בתגובות, ומשם מסיקים אם הפוסט הצליח או נכשל. אבל אם תיכנסו לתובנות של פוסט שבאמת עשה עבודה,

יש רגע אחד שכל מי שמנהל ערוץ יוטיוב מכיר. אתם נכנסים לאנליטיקס, רואים שהסרטון קיבל חשיפה סבירה, ואז מגלים שהצופה הממוצע נשאר בו ארבעים שניות מתוך שמונה דקות. אחרי יומיים

כל מי שמנהל חשבון אינסטגרם מכיר את התסכול הזה. אתם מעלים רילס שהשקעתם בו שעה שלמה, בחרתם סאונד מדויק, ערכתם, כתבתם כיתוב חכם, והוא נתקע על מאתיים צפיות. שבוע אחר

אחת השאלות שחוזרות כמעט בכל שיחה עם מי שמתחיל לקדם את עצמו ברשתות היא שאלה פשוטה מאוד, כמה זמן ייקח עד שאני רואה משהו. זו שאלה הוגנת לחלוטין, במיוחד כשמשקיעים