יש תחושה מתסכלת שכל מי שמנהל ערוץ טלגרם מכיר. אתם משקיעים בקידום, מביאים חמישים אנשים חדשים בשבוע טוב, ואחרי כמה ימים המספר חוזר בערך לאיפה שהיה. אף אחד לא כותב לכם שהוא עוזב, פשוט רואים את הספירה יורדת בשקט. זה מבלבל במיוחד בטלגרם, כי בניגוד לרשתות אחרות אין כאן אלגוריתם שאפשר להאשים. כל מי שנרשם לערוץ רואה כל הודעה שאתם שולחים, בלי סינון ובלי פיד שמחליט במקומו. ולכן, אם הוא בחר לצאת, ההחלטה הזאת נוגעת בתוכן ובקצב שלכם, ולא בחשיפה.

מה באמת קורה בשלושת הימים הראשונים

רוב הנטישות קורות מיד אחרי ההצטרפות, לא אחרי חודשיים. אדם שנכנס לערוץ מגיע כמעט תמיד מקישור, עם ציפייה מסוימת בראש. הדבר הראשון שהוא עושה הוא לגלול למעלה ולקרוא את חמש ההודעות האחרונות. זו כל הבדיקה שלו, וזה כל הזמן שיש לכם.

אם חמש ההודעות האחרונות הן קישורים בלי הקשר, או שרשרת פרסומות, או הודעה בודדת מלפני שבועיים, הוא יוצא באותה שנייה. לכן שווה להסתכל על הערוץ שלכם כמו אדם שנכנס אליו לראשונה. ההודעה המוצמדת למעלה צריכה להסביר בשתי שורות מה מקבלים כאן וכל כמה זמן, וההודעות האחרונות צריכות להיות הדוגמה הטובה ביותר למה שאתם עושים.

התדירות שמכבה אנשים, בשני הכיוונים

בטלגרם כל הודעה מגיעה כהתראה למסך הנעילה, וזה שינוי גדול לעומת פוסט שיושב בפיד ומחכה. ערוץ ששולח שבע הודעות ביום נתפס תוך יומיים כמטרד, והמשתמש לא תמיד יעזוב מיד, הוא פשוט ישתיק את הערוץ. זה הרבה יותר גרוע מנטישה, כי המספר נשאר על המקום אבל אף אחד לא קורא.

הכיוון ההפוך מזיק בדיוק באותה מידה. ערוץ ששותק שלושה שבועות מאבד את המקום שלו בראש של האנשים, וכשההודעה הבאה כבר מגיעה היא נראית זרה. בפועל, שלוש עד חמש הודעות בשבוע הן קצב נוח כמעט לכל ערוץ, בתנאי שכל הודעה נותנת משהו בפני עצמה. עדיף פחות הודעות שאנשים באמת פותחים מאשר נוכחות יומית שאיש לא רוצה.

ערוץ שנשמע כמו אדם ולא כמו מערכת

טלגרם הוא מקום אינטימי יותר מאינסטגרם או מפייסבוק. אנשים קוראים אותו באותה אפליקציה שבה הם מדברים עם המשפחה, ולכן טקסט שיווקי מלוטש מדי בולט שם לרעה. ערוצים שמצליחים כותבים בגוף ראשון, מביאים דעה, מספרים מה עבד להם ומה לא, ולא מפחדים להשאיר משפט אישי באמצע.

עוד דבר שמחזיק אנשים הוא תחושה שיש שיחה. סקר קצר, שאלה שאפשר להצביע עליה, אפשרות להגיב להודעה, כל אלה הופכים את הקורא ממשתמש פסיבי למי שיש לו מקום בערוץ. ברגע שאדם הגיב פעם אחת, הסיכוי שהוא יעזוב יורד משמעותית.

מאיפה מגיעים האנשים שבאמת נשארים

הרבה ערוצים נבנים מקהל שנכנס בלי להכיר אתכם, ואז מתפלאים שהוא לא נשאר. אדם שראה מכם תוכן קודם, אהב, וגילה שיש ערוץ שבו יש עוד, מגיע עם סבלנות אחרת לגמרי. לכן הדרך הבריאה לגדול בטלגרם מתחילה דווקא בפלטפורמות האחרות שבהן אתם כבר פעילים.

סטורי שמסביר בכמה מילים מה יש בערוץ עובד טוב, וכך גם סרטון קצר שמסתיים בהזמנה להיכנס. אם אתם בונים נוכחות במקביל, אפשר להיעזר בקידום באינסטגרם כדי שהתוכן שמפנה לערוץ יגיע ליותר אנשים, ובאותו אופן קידום בטיקטוק עוזר לסרטונים שמזמינים אנשים לערוץ להיחשף מעבר למעגל המצומצם. העיקרון פשוט, קהל שמגיע מתוכן שהוא אהב נשאר הרבה יותר מקהל שנכנס מקישור אקראי.

איך יודעים אם הערוץ בכיוון הנכון

המספר שכדאי להסתכל עליו הוא לא מספר החברים אלא מספר הצפיות שמופיע מתחת לכל הודעה. אם בערוץ יש אלף חברים והודעה מגיעה למאתיים צפיות, זה אומר שרוב האנשים השתיקו או מתעלמים. יחס בריא נמצא בדרך כלל מעל שלושים אחוז, ובערוצים ממוקדים הוא אפילו גבוה בהרבה.

שווה גם לעקוב אחרי ההודעות שקיבלו את שיעור הצפייה הגבוה ביותר בחודש האחרון ולשאול מה היה בהן שונה. כמעט תמיד מתגלה תבנית, נושא מסוים או סוג כתיבה שהקהל שלכם מעדיף. ברגע שזיהיתם את התבנית הזאת, הצמיחה הופכת לעניין של עקביות ולא של מזל, והאנשים שמצטרפים מפסיקים להיעלם.