רוב האנשים שמנהלים חשבון אינסטגרם משקיעים את כל האנרגיה בפיד. בוחרים תמונה, מתלבטים על הכיתוב, מחפשים את השעה הנכונה, ואז מעלים ומחכים. הסטוריז לעומת זאת נזרקים בדרך כלל בלי מחשבה, צילום מהיר של הקפה או של המשרד, ולפעמים בכלל לא. וזה חבל, כי אם תסתכלו על החשבונות שבאמת מוכרים משהו באינסטגרם, תגלו שהעבודה האמיתית קורית דווקא שם, בעיגולים הקטנים למעלה.
פוסט בפיד הוא כמו מודעה בעיתון. הוא מלוטש, הוא נשאר, והוא מיועד גם לאנשים שלא מכירים אתכם. סטורי הוא שיחה. הוא נעלם אחרי 24 שעות, הוא נראה יותר גולמי, ומי שרואה אותו הם בעיקר אנשים שכבר עוקבים אחריכם ובחרו להקיש על העיגול שלכם. זה קהל חם. הוא כבר החליט שאתם מעניינים אותו, עכשיו הוא רוצה לדעת אם אפשר לסמוך עליכם.
יש כאן גם עניין של אלגוריתם. אינסטגרם מסדרת את הסטוריז לפי כמה אתם קרובים לכל עוקב. מי שמגיב לכם, שולח הודעות, עונה על סקרים, יראה אתכם ראשונים בשורה. מי שמדפדף הלאה יראה אתכם פחות ופחות עד שתיעלמו לו לגמרי. כלומר, כל סטורי שגורם לאינטראקציה קטנה מחזק את המקום שלכם בשורה של אותו אדם, וזה מתגלגל גם לחשיפה של הפוסטים הרגילים שלכם.
הטעות הכי נפוצה היא סטורי שהוא בעצם פרסומת. תמונת מוצר, מחיר, קישור, וזהו. אנשים מריצים את זה קדימה בלי לחשוב. הטעות השנייה היא סטורי אינסופי, עשרים פריימים של אותו אירוע, כשכל אחד מהם דומה לקודם. אחרי הפריים השלישי רוב הצופים כבר עברו לחשבון הבא, ואינסטגרם רושמת לעצמה שהתוכן שלכם לא מחזיק.
יש דרך פשוטה לבדוק את זה. פתחו את הנתונים של סטורי ישן והסתכלו על המספר של "יציאות" ו"הקשות קדימה" בכל פריים. אם יש פריים אחד שבו כולם בורחים, שם הבעיה. בדרך כלל זה יהיה פריים של טקסט ארוך מדי, או תמונה שלא ברור מה רואים בה, או פריים מכירתי שהגיע מוקדם מדי.
סטורי טוב בנוי כמו סיפור קצר, גם אם הוא רק ארבעה פריימים. הפריים הראשון צריך לעצור את האגודל, ובדרך כלל זה יהיה פנים, או שאלה, או משהו שקורה עכשיו. הפריימים באמצע מספרים משהו, מראים תהליך, לוקחים את הצופה מאחורי הקלעים. ורק בסוף, אם בכלל, מגיעה ההצעה. אנשים סולחים על פריים מכירתי כשהם כבר קיבלו משהו לפניו.
המדבקות של אינסטגרם הן לא קישוט, הן הכלי המרכזי שלכם. סקר עם שתי אפשרויות, מדבקת שאלות, סליידר של אימוג'י. כל הקשה כזו היא אינטראקציה שאינסטגרם סופרת, וגם דרך לגרום לעוקב להרגיש שהוא חלק ממשהו. אנשים אוהבים לבחור, ואוהבים עוד יותר לראות בסטורי הבא מה כולם בחרו. זה גם מקור נהדר לתוכן, כי תשובות של עוקבים לשאלה אחת יכולות למלא לכם שבוע שלם של סטוריז.
עוד משהו שרוב האנשים מפספסים: דברו. סטורי עם וידאו קצר שבו אתם מדברים למצלמה מייצר קרבה שאף תמונה לא תייצר. לא צריך תאורה מושלמת, צריך משפט אחד ברור והרבה טבעיות. ומי שלא אוהב להצטלם יכול להתחיל בהקלטת קול על גבי תמונה, זה עובד מפתיע טוב.
סטוריז מגיעים בעיקר לעוקבים קיימים, אבל יש כמה דרכים לפרוץ החוצה. מדבקת מיקום ומדבקת האשטאג מכניסות אתכם לסטוריז הציבוריים של אותו מקום או נושא. שיתוף של סטורי שמישהו תייג אתכם בו, או שיתוף הדדי עם חשבון משלים, חושף אתכם לקהל חדש שכבר סומך על מי ששיתף. וכמובן, ריל טוב שאתם משתפים לסטורי עם כמה מילים אישיות מקבל לא פעם יותר צפיות משהיה מקבל בפיד לבד.
יש גם עניין של מסה קריטית. חשבון עם מעט עוקבים מקבל מעט צפיות בסטורי, ואז קשה להראות תוצאות של סקרים ושאלות, ואז פחות אנשים מרגישים שכדאי להשתתף. הרבה עסקים שמתחילים בונים בסיס ראשוני עם עוקבים לאינסטגרם כדי שהחשבון ייראה פעיל ומוכר, ובמקביל מייצרים סטוריז עקביים שמחזיקים את מי שנכנס. לא כתחליף לתוכן טוב, אלא כדחיפה שמקצרת את התקופה המתסכלת של ההתחלה. מי שרוצה להסתכל על התמונה הרחבה ימצא בקידום באינסטגרם גם צפיות ולייקים לאינסטגרם שעוזרים לפוסטים ולרילס לקבל את הדחיפה הראשונה.
אין צורך בעשרים סטוריז ביום. שלושה עד שישה פריימים טובים, כמעט כל יום, שווים הרבה יותר מפרץ של עשרים ביום ראשון ושתיקה עד שבת. נסו לחלק את השבוע: יום אחד מאחורי הקלעים, יום אחד שאלה לקהל, יום אחד תשובות לשאלות, יום אחד משהו אישי, ויום אחד שבו אתם באמת מציעים משהו. שמרו את הסטוריז הטובים בהיילייטס מסודרים, כי מי שמגיע לפרופיל בפעם הראשונה יבדוק אותם לפני שיחליט אם לעקוב.
ובסוף, הדבר החשוב ביותר הוא לענות. מי שהגיב לסטורי שלכם בהודעה פתח לכם דלת. תשובה קצרה, אישית, בתוך כמה שעות, שווה יותר מכל טכניקה שתלמדו. הסטורי הוא רק ההתחלה של השיחה, והלקוחות מגיעים ממה שקורה אחריה.
ברוכים הבאים
הרשמה לאתר Boosta
