יש פוסטים שאתם מעלים ומרגישים שהם נעלמו תוך שעה, ויש פוסטים שממשיכים להביא תגובות ושמירות יומיים אחרי שפרסמתם. ההבדל לא תמיד נמצא בתמונה עצמה. לא מעט פעמים ההבדל הוא פשוט בזה שבפוסט אחד יש תמונה בודדת, ובשני יש חמש תמונות שאנשים גוללים ביניהן. הקרוסלה, כלומר הפוסט שמורכב מכמה תמונות או סרטונים, היא אחד הפורמטים שהכי פחות מנצלים באינסטגרם הישראלי, וזה חבל, כי היא נותנת לכם בדיוק את הדבר שכל פורמט אחר מתקשה לתת. זמן.

למה שניות שוות יותר מלייק

האלגוריתם של אינסטגרם לא יודע להעריך אם התמונה שלכם יפה. מה שהוא כן מודד זה כמה שניות אנשים עצרו, אם הם נגעו במסך, אם הם שמרו את הפוסט ואם הם שלחו אותו למישהו. תמונה בודדת מקבלת בממוצע שנייה וחצי של תשומת לב לפני שהאצבע ממשיכה הלאה. קרוסלה של חמש תמונות יכולה להחזיק אדם שמונה שניות ולפעמים יותר, כי כל גלילה היא פעולה אקטיבית שהוא בחר לעשות. בשפה של המערכת זה נשמע כמו תוכן שמעניין, ולכן שווה להראות אותו לעוד אנשים.

יש כאן עוד יתרון שלא מדברים עליו מספיק. אינסטגרם יודעת להציג את אותה קרוסלה שוב למי שראה אותה ולא גלל עד הסוף, והפעם עם התמונה השנייה בתור התמונה הראשית. כלומר לפוסט אחד יש שתי הזדמנויות שונות להיתפס בפיד, וזה משפר משמעותית את הסיכוי שלו לאסוף לייקים ותגובות גם ביום שאחרי הפרסום.

איך בונים קרוסלה שאנשים מסיימים

הכלל הראשון הוא שהתמונה הראשונה היא לא התמונה הכי יפה שיש לכם, אלא התמונה שיוצרת שאלה. משהו חסר בה. מספר בלי הסבר, לפני בלי אחרי, התחלה של רשימה. המטרה שלה היא לא להרשים, המטרה שלה היא לגרום לאצבע לזוז הצידה במקום למעלה.

הכלל השני הוא סדר הגיוני. קרוסלה עובדת כשיש בה קו עלילה, גם אם הוא פשוט מאוד: בעיה, סיבה, פתרון, דוגמה, סיכום. אם אפשר להחליף בין התמונות בלי שאף אחד ירגיש, כנראה שאין שם באמת רצף, ואנשים יעזבו בשלישית.

הכלל השלישי הוא לסיים בפעולה אחת ברורה. לא שלוש. אם התמונה האחרונה מבקשת לשמור את הפוסט, אל תבקשו באותה נשימה גם לעקוב, גם להגיב וגם ללחוץ על הקישור בביו. אנשים עושים דבר אחד, ובדרך כלל את הדבר שביקשתם ממנו בצורה הפשוטה ביותר.

הטעות שחוזרת אצל כמעט כולם

הטעות הנפוצה היא לעלות עשר תמונות שהן בעצם אותה תמונה בזוויות שונות. זה מרגיש נדיב, אבל מבחינת הצופה זה חוסר החלטה. אחרי השלישית הוא מבין שאין לו סיבה להמשיך, והנתונים מראים לאלגוריתם בדיוק את ההיפך ממה שרציתם, כלומר נטישה מהירה.

טעות שנייה היא טקסט קטן מדי. רוב האנשים רואים את הפוסט שלכם בטלפון, בהליכה, עם בהירות מסך בינונית. אם הכיתוב על התמונה לא נקרא בלי להתאמץ, הוא לא נקרא בכלל. שלוש עד שש מילים גדולות עובדות טוב יותר ממשפט שלם קטן.

וטעות שלישית, פחות מדוברת: קרוסלות עמוסות מדי לחשבון שרק התחיל את הדרך. כשאין עדיין קהל שמגיב, גם הפוסט הטוב ביותר מתקשה לצאת מהמוסך. לכן הרבה עסקים קטנים משלבים בין תוכן חזק לבין קידום באינסטגרם שנותן לפוסטים הראשונים את הדחיפה שתאפשר להם להגיע לאנשים שבאמת מתאימים להם.

למי הפורמט הזה עושה את העבודה הכי טוב

קרוסלה מתאימה במיוחד למי שיש לו מה להסביר. מטפלת שרוצה לפרק תהליך לשלבים, קונדיטור שמראה איך עוגה נבנית, יועץ שמפרק טעות נפוצה, חנות שמציגה חמישה שימושים למוצר אחד. בכל המקרים האלה סרטון היה דורש עריכה ותסריט, ותמונה אחת הייתה קצרה מדי כדי להעביר את הרעיון.

זה גם הפורמט הידידותי ביותר למי שלא אוהב להצטלם. אפשר לבנות קרוסלה שלמה מצילומי מסך, מרשימות, מטקסט על רקע נקי ומתמונה אחת של המוצר בסוף. אין כאן דרישה לכריזמה מול מצלמה, וזה מוריד את המחסום שמונע מהרבה אנשים לפרסם באופן עקבי.

מה עושים עם קרוסלה שעבדה

אם קרוסלה אחת הצליחה, אל תחפשו מיד רעיון חדש לגמרי. קחו את אותו מבנה והחליפו את הנושא. הקהל שלכם הגיב למבנה לא פחות מאשר לתוכן, ומבנה שעובד הוא נכס שאפשר לחזור אליו עשרים פעם. בנוסף, כדאי להחזיר את הקרוסלה המצליחה לסטורי אחרי שבוע, ולהפוך אותה לאחד הסרטונים שלכם כשהנושא מאפשר.

ואחרון, שימו לב לשמירות ולא רק ללייקים. שמירה אומרת שהאדם התכוון לחזור לתוכן, וזה האות החזק ביותר שאתם יכולים לקבל מקהל קיים. חשבון שמייצר תוכן שנשמר מקבל עם הזמן חשיפה רחבה יותר, ואז גם צמיחה של עוקבים חדשים מפסיקה להיות מאמץ יומי והופכת לתוצאה טבעית של העבודה.

נסו שבועיים שבהם שניים מהפוסטים שלכם בשבוע הם קרוסלות, ותסתכלו על זמן הצפייה ועל השמירות בלבד. במקרים רבים זה השינוי הקטן שמזיז חשבון שנתקע במקום.