רוב האנשים שמנהלים עמוד עסקי בפייסבוק משקיעים את כל האנרגיה בפוסטים כתובים, בתמונות ולפעמים בסרטונים מוקלטים. הלייב, השידור החי, נשאר בצד כי הוא מרגיש מלחיץ. אין עריכה, אין גיבוי, ואם משהו יוצא לא מושלם כולם רואים. דווקא בגלל זה פייסבוק עדיין נותן לשידורים חיים יחס מיוחד, והעמודים שמעזים לנסות מגלים שהחשיפה שם גבוהה בהרבה ממה שהם מקבלים בפוסט רגיל.

למה פייסבוק עדיין מעדיף שידורים חיים

האלגוריתם של פייסבוק מחפש דבר אחד בעיקר, תוכן שמחזיק אנשים בפלטפורמה לאורך זמן. פוסט טקסט נקרא בעשר שניות, תמונה נסרקת בשתיים, אבל שידור חי יכול להחזיק צופה עשרים דקות ברצף. מבחינת פייסבוק זה נכס. לכן שידור חי מקבל דחיפה בפיד, מקבל התראה שנשלחת לחלק מהעוקבים ברגע שהוא מתחיל, ולעיתים קרובות מופיע גבוה יותר אצל אנשים שכבר התעניינו בעמוד בעבר.

יש כאן גם משהו פסיכולוגי. אנשים יודעים שהשידור קורה עכשיו ושהוא לא יחזור באותה צורה, ולכן הם נוטים לעצור ולהסתכל. זה בדיוק ההבדל בין תוכן שאפשר לדחות למחר לבין תוכן שקורה ברגע הזה.

מה כדאי להכין לפני שלוחצים על כפתור השידור

הטעות הכי נפוצה היא להתחיל לשדר בלי שום הכנה ואז לגלות אחרי שלוש דקות שאין מה לומר. שידור חי לא צריך תסריט מדויק, אבל הוא כן צריך שלד. שלוש או ארבע נקודות שאתם יודעים שתעברו עליהן, ושאלה אחת שתפתחו בה שיחה עם הצופים.

לפני השידור שווה לפרסם פוסט קצר שמודיע מתי אתם עולים ועל מה תדברו. חצי מהצלחת הלייב נקבעת עוד לפני שהוא התחיל, כי אנשים מגיעים מוכנים. אם העמוד שלכם עדיין קטן ומעט אנשים רואים את ההודעה מראש, כדאי לחשוב איך מחזקים את הבסיס של העמוד במקביל, למשל דרך קידום בפייסבוק שמביא תנועה ראשונית לעמוד ומגדיל את הסיכוי שיהיה מי שיראה את ההתראה.

ברמה הטכנית, בדקו חיבור אינטרנט יציב, מצאו מקום עם תאורה סבירה שבו אור נופל על הפנים ולא מאחורי הגב, והניחו את הטלפון על משהו יציב. איכות הסאונד חשובה הרבה יותר מאיכות התמונה. אנשים סולחים על וידאו מגורען, הם לא סולחים על קול שקוטע.

הדקות הראשונות קובעות כמעט הכול

כשמתחילים לשדר יש בדרך כלל שניים או שלושה צופים על המסך. זה רגע שמפיל הרבה אנשים, והם מתחילים לפטפט בלי כיוון עד שיגיעו עוד. זו בדיוק הטעות. פייסבוק מודד את ההתנהגות של הצופים הראשונים, ואם הם עוזבים מהר השידור לא ידחף הלאה.

לכן כדאי לפתוח מיד עם המשפט החזק ביותר שיש לכם, להגיד בשתי שורות על מה השידור ולמה שווה להישאר, ורק אחר כך לברך את מי שנכנס. כל כמה דקות שווה לחזור ולהזכיר בקצרה על מה מדברים, כי אנשים מצטרפים באמצע ולא ראו את ההתחלה.

קריאה בשם של אנשים שמגיבים עושה פלאים. ברגע שצופה רואה שהתייחסו אליו הוא נשאר הרבה יותר זמן ולרוב גם כותב שוב. המטרה היא ליצור תחושה של שיחה, לא של הרצאה.

מה עושים עם השידור אחרי שהוא נגמר

הרבה עסקים מסיימים לשדר ושוכחים מהקובץ. חבל, כי השידור המוקלט ממשיך לצבור צפיות ימים ושבועות אחר כך. שנו את הכותרת של הסרטון למשהו ברור שמסביר מה יש בפנים, הוסיפו תיאור קצר, והצמידו תמונה ממוזערת אם הפלטפורמה מאפשרת.

אפשר גם לקחת קטע חזק של חצי דקה מתוך השידור ולפרסם אותו כסרטון נפרד, בפייסבוק וגם ברשתות אחרות. אותו רעיון עובד מצוין כשמעבירים את התוכן לסטוריז או לריל, ומי שמחזיק גם חשבון פעיל שם ימצא ערך בשילוב עם קידום באינסטגרם שמרחיב את אותה חתיכת תוכן לקהל נוסף.

טעויות קטנות שקל מאוד להימנע מהן

אל תשדרו יותר מדי זמן רק כדי למלא דקות. שידור של עשרים דקות עם ערך אמיתי שווה הרבה יותר משעה של מילוי. אל תתנצלו על כמות הצופים, זה מוריד את האנרגיה מיד. אל תדחסו קישורים ומספרי טלפון לתוך כל משפט, אנשים מזהים מכירה ובורחים.

ודבר אחרון, אל תוותרו אחרי לייב אחד. הצפייה בשידורים חיים גדלה כשקהל מתרגל לזמן קבוע. שידור אחד בשבוע באותו יום ובאותה שעה בונה הרגל, וההרגל הזה שווה יותר מכל טריק אלגוריתמי.