יש רגע אחד שכל מי שמנהל ערוץ יוטיוב מכיר. אתם נכנסים לאנליטיקס, רואים שהסרטון קיבל חשיפה סבירה, ואז מגלים שהצופה הממוצע נשאר בו ארבעים שניות מתוך שמונה דקות. אחרי יומיים החשיפה נעצרת, ההמלצות מתייבשות, והסרטון פשוט קופא במקום. זה לא נראה הוגן, במיוחד כשהשקעתם בו ימים שלמים, אבל מאחורי זה יש היגיון די פשוט שאפשר ללמוד לעבוד איתו.
מה יוטיוב באמת בודק כשהוא מחליט אם לקדם אתכם
יוטיוב לא יודע אם הסרטון שלכם מעניין. הוא יודע רק דבר אחד, כמה זמן אנשים נשארים בו וכמה מהר הם חוזרים לפיד. כשהוא מציג את הסרטון למאה אנשים והרוב מהם בורחים בשנייה השלישית, המסקנה שלו היא שההצעה לא עבדה, והוא פשוט מפסיק להציע. כשהוא מציג אותו למאה אנשים ושבעים מהם נשארים חצי סרטון, הוא מרחיב את המעגל ומציג לאלף.
לכן מספר הצפיות הוא לא באמת המדד שקובע. שני סרטונים עם אלף צפיות יכולים להיות בשתי מציאויות שונות לגמרי, אחד שנצפה במלואו ואחד שננטש מיד, ורק אחד מהם ימשיך לרוץ בשבועות הקרובים. כשאתם בודקים ביצועים, תסתכלו קודם על אחוז הצפייה הממוצע ורק אחר כך על המספרים הגדולים.
שלושים השניות הראשונות מחליטות כמעט הכל
רוב הנטישות בסרטון קורות בהתחלה, לא באמצע. אנשים לוחצים על הסרטון עם ציפייה מסוימת שנוצרה מהכותרת ומהתמונה הממוזערת, וברגע שההתחלה לא עונה לציפייה הזאת הם יוצאים. הטעות הכי נפוצה היא פתיח ארוך, אינטרו מונפש, בקשה להירשם לערוץ, סיפור רקע על השבוע שלכם, וכל זה לפני שאמרתם משפט אחד שקשור למה שהבטחתם.
הפתרון פחות דרמטי ממה שנדמה. תתחילו מהמסקנה. תגידו בשתי שניות מה הצופה הולך לקבל, ואז תיכנסו לתוכן. את האינטרו אפשר להעביר לאמצע או לוותר עליו לגמרי, ואת הבקשה להירשם כדאי לשים אחרי שנתתם ערך אמיתי, כשלצופה כבר יש סיבה להסכים.
איפה הצופים בורחים באמצע ולמה
גרף שימור הצפייה של יוטיוב הוא הכלי הכי שימושי שיש לכם והכי מעטים משתמשים בו. תפתחו סרטון ישן ותסתכלו על הצניחות. כל צניחה חדה מסמנת נקודה שבה משהו קרה, חזרתם על עצמכם, נכנסתם לחלק טכני משעמם, או הכנסתם קטע פרסומי באמצע. אחרי שלושה או ארבעה סרטונים תתחילו לזהות דפוס אישי, ובדרך כלל מגלים שזה תמיד אותו סוג רגע.
עוד דבר ששווה לשים לב אליו הוא קצב. סרטונים שנשארים על אותה תמונה יותר מכמה שניות מאבדים אנשים גם כשהתוכן טוב. חיתוך של רגעי שתיקה, זווית שנייה, טקסט על המסך ברגעים החשובים, כל אלה נשמעים קטנים אבל הם משנים את אחוז הצפייה באופן מורגש.
מה עושים כשהתוכן טוב ופשוט אין מי שיראה אותו
יש מצב שהוא הכי מתסכל, כשאתם כבר יודעים לשמור אנשים בפנים אבל אין מספיק אנשים שנכנסים מלכתחילה. סרטון עם אחוז צפייה מצוין ושמונים חשיפות בסך הכל לא יזוז לשום מקום, כי אין לאלגוריתם מספיק נתונים כדי להחליט עליו משהו. במקרה כזה הבעיה היא לא הסרטון, היא ההתחלה של הערוץ.
שם דחיפה ראשונית של חשיפה יכולה לעשות הבדל אמיתי. קידום ביוטיוב מביא את הסרטון למצב שבו יש מספיק תנועה כדי שהמערכת תוכל לבחון אותו ברצינות, והתוכן שלכם הוא זה שמחליט מה קורה אחר כך. אותו עיקרון עובד גם בפלטפורמות אחרות, ומי שמפרסם במקביל באינסטגרם יכול לחבר לזה קידום באינסטגרם ולהוביל משם קהל אל הערוץ.
שלושה שינויים שאפשר לעשות כבר בסרטון הבא
אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. תבחרו שלושה דברים ותשמרו עליהם לאורך חמישה סרטונים כדי לראות אם באמת השתנה משהו. הראשון, למחוק את הפתיח ולהתחיל ישר מהעיקר. השני, לקצר את הסרטון בעשרים אחוז בלי לוותר על תוכן, פשוט על ידי חיתוך של כל מה שלא הכרחי. השלישי, להסתכל בגרף השימור אחרי כל העלאה ולרשום לעצמכם איפה הייתה הצניחה הכי גדולה.
אחוז צפייה הוא לא מדד שמשתפר בקפיצה אחת גדולה, הוא משתפר בשכבות. סרטון שעולה מארבעים אחוז לחמישים וחמישה אחוז נראה כמו שיפור צנוע במסך, אבל מבחינת יוטיוב זה סרטון אחר לגמרי, והוא יתייחס אליו בהתאם. זה בדיוק המקום שבו ערוצים מתחילים לזוז אחרי חודשים של תקיעות.